מעינות שוני

מעינות שוני שימשו כאחד המקורות המרכזיים לאמת המים הגבוה לקיסריה. הרומאים התמחו בתכנון ובנייה של מערכת הובלת מים המתבססת על כוח הכבידה.אספקת המים לקיסריה נעשתה על ידי מערכת מסועפת של אמות,פירים, מנהרות וברכות אגירה שניצלו את מי התהום של אגן נחל התנינים.
החל מ1960 נערכו חפירות שחשפו את מערכת האיסוף והובלת המים באזור שוני, עמיקם, אביאל ועין עמי. האמה נהרסה אך לאורך התוואי שלה מצויות אבנים מסותתות. פיק"א ניסתה לעלות את מפלס מי המעיינות על ידי הקמת סכר.
ספיקת המים הייתה כ-900 מ"ק לשעה. מפלס המים עלה אך לחץ המים גרם לבריחת המים ולנפילת המפלס ופיק"א נאלצה לשאוב את המים.
ניתן לראות את סכר המתכת שבסיסו עמוד שיש עגול ממזרח למבנה השאיבה שהקימה פיק"א . השדות הושקו בשיטת הצפה, כאשר נפתח הסכר הציפו שדה מסוים וכל חקלאי ידע את שעת ההצפה שלו.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת הוקם במקום מפעל מים . המעיינות רוכזו לברכה תת קרקעית ממנה נשאבו המים לבנימינה.כיום קיימת במקום באר של מקורות.
מעיין – ויקיפדיה
פיק"א – ויקיפדיה
שמורת טבע נחל תנינים-רשות הטבע והגנים
המשרד להגנת הסביבה [איכות הסביבה] - נחל תנינים
 

חזרה