נהיה שוב עץ אחד

זאב בוים היה חבר כנסת ושר בממשלות ישראל. אך קודם לכל הוא היה זאביק. בן נחלת ז'בוטינסקי. בנימיני.
זאביק גדל בנחלה, חונך על ברכי תורת זאב ז'בוטינסקי, על ההדר הבית"רי: "הדָר- |עִבְרִי גַם בֶּן עוני - בֶּן-שַׂר |אִם עֶבֶד אִם הֵלֶךְ |נוֹצַרְתָּ בֶּן-מֶלֶךְ |בְּכֶתֶר דָּוִד נֶעֶטָר.|בָּאוֹר וּבַסֵּתֶר |זְכוֹר אֶת הַכֶּתֶר |עֲטֶרֶת גָּאוֹן וְתָגָר."
זאביק היה איש ההדר בכל דרכי התנהגותו ואורחות חייו. הוא סימל את הבית"רי הגאה והיה מהבודדים שנהגו עדיין להיפרד בברכת "תל-חי".
זאביק יישם את רעיון החלוציות בירידתו דרומה לקריית גת לעסוק בחינוך והוראה. הוא האמין כי "גלגל המנוף בחיי הציבור- זהו הנוער".
זאביק שירת בנח"ל, היה מ"פ בשריון והשתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן. גם בדרכו הפוליטית כסגן שר הביטחון ראה בצה"ל את השילוב שבין צבא וכוח, הגנה וכוח מוסרי. ההבנה בקושי להיות "גאון, נדיב ואכזר".
זאביק היה אדם ממלכתי על כל המשתמע מכך. התמסרותו לרעיון הממלכתי במקום לרעיון המעמדי באה לידי ביטוי בגישתו לנושאים שנדונו בכנסת ולמהלכים שהוביל כשר ובעיקר בהופעתו הייצוגית ובגישתו לכל אדם באשר הוא אדם.
 

יובל שנים
זאביק נקרא על שמו של מנהיג בית"ר זאב ז'בוטינסקי ויש שימצאו סמליות בגורל חייהם של שני האישים שאהבו יותר מכל היסטוריה וספרות.
זאב ז'בוטינסקי נולד בחודש חשוון, בסופו של הסתיו עם בוא הגשמים ונפטר בארה"ב והוא בן 60. שלוש שנים לאחר מכן נולד בירושלים, זאביק בוים, בסוף עונת הגשמים בתחילת האביב . זאביק הלך לעולמו בארה"ב והוא בן 67 שנים.
ב-15 למרץ 1964 בהוראת ראש הממשלה לוי אשכול הועלו עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לקבורה בהר הרצל בירושלים. 47 שנה לאחר מכן ב-21 למרץ 2011 הובא זאביק בוים לקבורה בישראל.

ח"י שנים
י"ב באדר ב' תשס"ה התקבל בכנסת חוק "יום ז'בוטינסקי". 
ח"י שנים לאחר מכן -
י"ב באדר ב' תשע"א הלך לעולמו זאביק בוים.

ל' ניסן נפל בנו של זאביק, אמיר ז"ל. שנה לאחר מכן כתב אהוד מנור שיר לזכרו של אמיר.
בימים אלו ימלאו ח"י שנים לכתיבת השיר .
 

אמיר בודד
מילים: אהוד מנור
לחן: מירון מינסטר

אמיר בודד מעל הצמרות
נוגע במרומים
אמיר נודד מעל היערות
רוחף על פני ימים.

העץ עוד חי
גזעו רחב וחם
אפוף ברחש ענפים
אך אמירו
ניתק ונעלם
והשמיים רועפים
עלים יפים
עלים שקופים
עלים קטופים.

אמיר בודד בין כוכבים תועים
אל עלעליו נרעד
אמיר נודד בין עננים דומעים
נשאר ירוק לעד.

העץ עוד חי...

אמיר בודד אל תתייאש
נפנף לי, אל תפחד
אמיר נודד עוד ניפגש
נהיה שוב עץ אחד

יהיה זכרם ברוך