בקעת הנדיב

אזור בקעת הנדיב ע"ש הברון רוטשילד.-הוא הנדיב – הידוע. מהווה ביקעה מישורית הנחצית על ידי נחל התנינים, עדה וברקן. חוטם הכרמל והמחצבה מסמלים את גבולה המערבי של הבקעה וגבעות אלונה- הרי מנשה, את גבולה המזרחי.מצפון רכס זכרון יעקב ומדרום פרדס חנה –כרכור. בטבורה של הבקעה מתפתל נחל התנינים אשר בנימינה שוכנת לגדות ערוציו.
בקעת הנדיב מהווה פרוזדור אקולוגי עבור החי הטבעי באזור- מעבר בין שמורת הטבע חוטם הכרמל ורמת הנדיב לחורש הטבעי שבגבעות אלונה וזכרון יעקב.
עיקר ייחודה של בקעת הנדיב הוא הנוף החקלאי הפורה המאופיין בשטחי כרמים ומטעים, באתרים היסטוריים בנקודות מים הפזורות בבקעה.
 

נחל התנינים, מאת עמנואל קאופשטיין
שטח אגן ניקוז 196 קמ"ר אורך האפיק הראשי 25 ק"מ
יובלים עיקרים: נחל עדה ונחל ברקן, נחל נילי נחל אלונה.
רום פני הרקע ברמת מנשה בגבול המזרחי 440 מטר. +0.5 באזור השפך בג'אסר א-ז'רקא.
ממוצע משקעים באגן בניקוז 600 מ"מ לשנה.
היום שכיית החמדה של הנחל במרכז יבשה!
מורד הנחל -עיינות תמסח והשפך אל הים הינו שמורת טבע מוכרזת.
בסביבות הנחל מגוון עשיר של צמחי מים וגדות, יחודו של הנחל בשמורה, שמימיו מליחים והיא נחל איתן נקי מזיהומים. אך זו שמורה שאסורה לרחצה.

נחל תנינים עד אמצע מאה שעברה היה נחל איתן השני בגודלו בכמות הזרימה הבסיסית בנחלים הזורמים לים התיכון. הירקון 200-250 מל"מק ונחל תנינים 80-90 מל"מק בקטע המערבי של השמורה ועוד 22 מליון מ"ק לשנה בקטע עיינות שוני -עיינות תמסח שיבש היום.

נחל התנינים היה מקור החיים לעיר קיסרי. בתקופה הרומית נבנה האקוודוקט מעיינות שומי עד למזרקות בהיפודרום של העיר. כמו כן נבנה קומפלקס של קיט ושעשועים באזור המעיינות שכלל בריכות ותיאטרון מיומס בשוני שפעל במשך כשלוש מאות שנה.

ספיקות של כשלוש מאות מטר מעוקב לשעה נמדדו בקטע זה של הנחל.
הנחל נפגע קשות עם פיתוח מערכות הספקת המים בראשית שנות המדינה,שאיבה מואצת מאקוויפר ירקון תנינים לקו המים ירקון -נגב. הורידו את מפלס המים וייבשו את קטע הנחל המרכזי. מפעל הטיית נחלי מנשה לאגני החדרה בחולות קיסריה הוסיפו חטא על פשע בכך שיבשו את הנחל גם בעונת החורף. בניגוד למקובל המתכננים לא דאגו להשאיר
קצובת מים מינימאלית הכרחית לשמירה על החיים בנחל וסביבתו.

מה שנשאר אלו הזיכרונות והערגה לנחל בימים ההם כפי שהיא מצאה ביטוי חזק בשירת אהוד מנור בן בנימינה חתן פרס ישראל, שזו תבנית נוף מולדתו.

הפעילות העשירה שהייתה לאורך הנחל: אמות המים, טחנות הקמח, פארק שעשועים ועוד השאירו את רישומם בשטח בעושר ממצאים, שיוצרים בסיס איתן לרעיון "דרך המים" בתכנית שיקום נחל תנינים במסגרת מימוש פרויקט שיקום נחלי ישראל. יוזמת רשות הנחל הרשויות המקומיות קרן קימת לישראל ,רשות הטבע והגנים, משד התיירות והמשרד להגנת הסביבה, ועוד.

החזרת החיים לנחל ויצירת רצף ברצועת נחל מנקבות הפירים באזור אלונה ועד הסכר המנהרה שבג'אסר והאקוודוקט שלאורך חוף הים.
התכנית מתבססת על הקצבת חלק המים הנשאבים באזור מעיינות שומי לשיקום קטע באורך כ1.5 ק"מ מול שוני.קטע נוסף באורך כשני ק"מ יקבל את מימיו ממעיינות תמסח בסניקה והם ישוחררו לאפיק בקרבת מחצבת בנימינה שנמצאת בהליך שיקום והפיכה לפרויקט תיירותי יחדי. כך ייוצר קשר איכותי חזק בין אתרי "דרך היין ודרך המים" מבקעת הנדיב הימה!
יתוקן העוול שנעשה לתושבי האזור ולנחל ותוחזר איכות סביבה כמשמעותה.
לנחל תנינים יתרון על נחלים אחרים בכך שאפיקו נשמר נקי ממפגעים והזרמת המים בקטעים תאפשר פעילות עם מגע אדם ורחצה .
צעדת בנימינה הינה הזדמנות לקהל ללמוד את הנחל וליהרתם לסייע בקידומו של מימוש תכנית החזרת החיים לנחל תנינים ושיפור משמעותי באיכות הסביבה במרחב בקעת הנדיב.

הכותב : עמנואל קאופשטיין, בן נחלת ז'בוטינסקי-בנימינה, חבר העמותה לשימור עבר המושבה בנימינה, מתכנן ואיש קק"ל בעברו.
 

חזרה